Page 11 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 11
מתנת פתיחה משה אי
ועיין בדברי המסילת ישרים בשער הנקיות ,שמסביר את החילוק בין הזהיר שדרגתו רק שלא
עושה עבירות לעומת הנקי שמנקה מעצמו את חושך החומריות הנדבק באדם מצד טבעו.
וברש"י בפרק שלישי מאבות ,איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם כל שהיא תפארת לעושיה.
דהיינו שיהנה מההנהגה שלו ,וכידוע שבדרך זו אפשר לקרב רחוק וקרוב ,ויתבאר בתוך הספר במאמר
מיוחד בעזר ה'.
והנני להוסיף את דברי פאר משפחתינו אדונינו הנצי"ב זצוק"ל בהקדמת העמק השלישי
לשאלתות:
"לא כן עסק שקידת התורה דאף על גב שהיא מצוה ככל המצוות ואפשר ללמוד לשמה ,ומכל
מקום לא בטל רגש הרגשת עצמו ,ואם כן אסור לילך ללמוד במקום סכנה ,מכל מקום באשר נקראת
התורה (במשלי ה' ,י"ט) 'אילת אהבים' ,משמעות שבח זה הוא ,שמי שנכנס איזו שעה בעומק הגיונה
מטבעה להדביק נפש הישראלי אליה באהבה עזה כמות עד ששוכח את עצמו וכו'.
'ויעלת חן' שמעלת חן על לומדיה ,פירוש שמדרך העולם כשרואים אדם משתגע ויוצא מדרך
הכבושה לרבים הרי הוא מתבזה על הבריות ,מה שאין כן במי שדבק בתורה באהבתה ויוצא מדרך
אנושי אינו מתבזה חלילה אלא הכל מנשאים אותו בחן וכבוד 3.אבל כל זה הוא אם הוא עושה באהבתה
באמת ולא באהבת עצמו ,באיזה מחשבה או פניה וכו'".4
ונסיים בדברי אבות דרבי נתן פרק כ"ח "אין אהבה כאהבתה של תורה!".
. 3וכעין זה פירש המהרש"א על הגמרא (חגיגה י"ב :ע"ז ג ):דכל הלומד תורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום כי
שלומד בלילה וער ואינו ישן בדרך הטבע פניו חיוורות ואינו נושא חן אפ"ה אם זה על ידי שלמד בלילה הקב"ה מושך עליו
חוט של חסד.
.4וכבר פי' התוי"ט בשם המהר"ל במס' אבות שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הר"ז מושב ליצים ,וצ"ב הדימיון,
והפירוש דהוה כאומרים לאדם כל מה שתמנה מהזהובים יהי' שלך אם אינו רוצה למנות הזהובים ע"כ שמתלוצץ מהם,
ה"נ אם אינו רוצה לדבר בלימוד ע"כ שמתלוצץ מהתורה ע"כ אינו חשוב אצלו לכן הוי כמושב ליצים.
ויש לפרש "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה" שנתקשו המפרשים בזה ,וי"ל דקרבנו לפני הר
סיני ליתן המצות אבל לא נתן לנו את התורה היינו ללמוד בה ולחדש בה ולהתענג בה דיינו ועאכו"כ שנתן לנו התורה
ומתיקותה וערבות שלה.
