Page 10 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 10
מתנת פתיחה משה י
וכן הובאו הדברים בהקדמת ספר אגלי טל שטועים אלו האומרים שאסור ליהנות מלימוד התורה
דהוי על ידי זה שלא לשמה .וכותב דאדרבה זה עיקר מצות תלמוד תורה להיות שש ושמח ומתענג
בלימודו .ואז דברי תורה נבלעין בדמו ,ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה .ועיין
בפי' רש"י סנהדרין דף נ"ח דיבור המתחיל ודבק ,ובזוהר הקדוש דבין יצר הרע ובין יצר טוב אינם
מתגדלים אלא מתוך שמחה .יצר הטוב מתגדל מתוך שמחה של תורה .וזה הטעם שבברכת "הערב
נא" שמבקשים בקשה שלא מבקשים באף מצוה אחרת.
וכפי דברי מרן הגרא"מ שך זצוק"ל [וכן ביאר מרן החפץ חיים זיע"א] שביאר שזאת הבקשה
המיוחדת שמבקשים בברכת אהבה רבה :א .אבינו מלכנו ,ב .אב הרחמן ,ג .המרחם ,ד .רחם עלינו ,וכל
זה אחרי ההקדמה "חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו" ,ה .אבינו ,ו .מלכנו ,ז .בעבור אבותינו שבטחו בך
ותלמדם חוקי חיים .כמה הקדמות נאמרו עד הבקשות של ותן בלבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד
וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה והאר עינינו בתורתך ודבק לבינו
במצוותיך וכו'.
ועל זה נאמר הפסוק בקהלת (י"א ז') "ומתוק האור" ופירש ברש"י אורה של תורה .ובתרגום "וטוב
לעינים" שהוא מרפא את העינים ,ועל פי זה פירש מורי הגרמ"ש שפירא זצ"ל את התפילה "והאר
עינינו בתורתך" דהיינו שהתורה במתיקותה יש לה כזאת עוצמה של אור מתוק ,שהאור יכול לתקן את
הקלקול והחושך של החומריות שמפריע לעינים לראות נכוחה.
ע"י הרגשת עריבות ומתיקות התורה יבוא ללמוד לשמה[ .א"ה ,עיין בפירוש רבינו יונה למשלי פ"ב ד' שלפי העריבות תפקחנה
עיני השכל וכו' עיי"ש בדבריו הערבים].
ועוד נראה עפ"י הטו"ז באו"ח סי' מ"ז דמסביר הלשון לעסוק בד"ת דאינו מספיק שילמוד אלא בעינן שיעמיק בה
ויהי' עיקר התעסקותו בה בתוה"ק עיי"ש דב"ק ,והנה להתעמק ולעסוק בה קשה אם אינה עריבה עליו ע"כ תיכף אחר
שמברכין לעסוק בד"ת אנו מבקשים והערב נא וכו'.
ועוד נראה דצ"ב הלשון והערב וכו' בפינו ובפיות וכו' וכי ערבות התורה מרגישים בפה הלא תענוג רוחני הנשמה
מרגשת ולא הפה כאוכל גשמי .אך י"ל דאיתא בגמ' עירובין נ"ד ע"א דיש ללמוד בפה בקול ואע"ג דדעת הגר"א דיוצאין
בהרהור עי' או"ח מ"ז מ"מ יש ענין ללמוד בפה מלא[ ,א"ה ,הרבה מקראות מוכיחות על כך ,ועיין מהרש"א ח"א שבת ק"ד ע"א
ד"ה פה כפופה וכו' שכתב :דבמעי אמו אף שלומד תורה אך פיו סתום ואינו לומד תורה רק בעיון אבל כשיצא לאויר העולם פיו פתוח
ללמדה בפה ולא תתקיים בזולת פה עיי"ש] .אך ע"ז יש יצה"ר שלא ללמוד בפה[ ,א"ה ,ראיתי שפירשו שענין הפה קאי על החזרה,
וכבר ידועים דברי רבינו הסטייפלר זצ"ל שעיקר לימוד לשמה הוא החזרה ,והדברים מתאימים ומשלימים להנאמר כאן] .וע"ז אנו
מבקשים שיהא העריבות בפה פי' שנרגיש העריבות כשלומדים בפה דאז מבין יותר טוב דהוה ממ"ח דברים שהתורה
נקנית בעריכת שפתים בבינת הלב פי' אע"פ שהלב מבין מ"מ יעריך ג"כ בשפתיים[ ,א"ה ,עיין בפירוש רוח חיים פ"ו אבות
בביאור ב' קנינים אלו עריכת שפתיים ובינת הלב שהשפתיים בוחנות אם הלב הבין נכונה אף שעיקר הלימוד הוא כונת הלב] .ועיי"ש
במדרש שמואל חידוש דאע"פ דע"י שלומד בקול יפריע לאחרים בבית המדרש אל ימנע ללמוד ,ועיי"ש דעכ"פ ילמוד
בלחש [ויש ללמוד משם דאסור ללמוד בקול כשמפריע לאחרים (א"ה ,עיין רש"י שבת דף קמ"ז :ד"ה שחביריך יקיימוה בידך,
שכתב :שתהא רגיל אצלם וכשתשנה מסכת אחת והם אחרת תשמענה ותהא סדורה בפיך ואל תשתכח הימנה ,עכ"ל .ואולי אם מוחה
להדיא שאני ,וצ"ע)].
ויש עוד חידוש בהך ברכה"ת שמבקשים גם עבור כל עם ישראל והטעם דע"י לימוד התורה יתקיים כל המצות וכל
התורה ע"כ מבקשים דכל א' ירגיש המתיקות של התורה וממילא כולנו יודעי שמך וכו'.
